מערכת סולארית בינונית וקטנה | עלויות ומחירים


1 דקות קריאה


מדינת ישראל פירסמה בחודש ינואר 2020 את תקנות לתחנות  בינוניות. התקנות מאפשרות התקנת מערכות גדולות, עד 10 מגה-וואט על גבי גגות וקרקעות. כמו כן הוגדרה מכסה בסך 300MWp (מגה וואט)

הרגולציה מבחינה בין מערכות עד 630 קילו-וואט (חיבור במתח נמוך) ובין מערכות מעל 630 קילו-וואט (מתח גבוה).

 

מערכות אלו מותקנות על גגות מבנים (מבני ציבור, תעשייה, משרדים) וכן יכולות להיות מותקנות על כל סוג קרקע לא מנוצלת, כגון שטחים חקלאיים ושטחים ציבוריים לא מנוצלים (לאחר הסבת ייעוד).
המערכות הבינוניות מתאימות לגגות גדולים במיוחד, לרוב מעל 2,000 מ"ר, ולקרקעות של 30 דונם ומעלה.

רשות החשמל קבעה תנאי סף מחמירים הנוגעים לשלבים השונים של הפרויקט, ובמיוחד בנוגע לחברה המתכננת והמבצעת. סולארפאוור היא אחת מהחברות היחידות אשר עומדת בתנאים אלה.

נכון לאמצע שנת 2012, מרבית המכסה "נתפסה", ובמהלך השנה תתחיל עבודת הביצוע של חלק ניכר מהמערכות.
 

מה תמצא אצלנו:

ניסיונה הרב של סולארפאוור בהתקנת אלפי מערכות מקנה לה יתרון משמעותי.
לחברה ניסיון עם כל סוגי הגגות, מבחר רב של ציוד מיצרנים שונים וידע הנדסי ללא תחרות.

solapower mid size installation

מה אנו מציעים לבעלי הרישיונות:

- הקמת הפרויקט - סולארפאוור משמשת כ-EPC (Engineering, Procurement, Construction) בפרויקט
- ניהול ואחזקת התחנות לאורך שנים

 

מה כלול מערכת:

תכנון הנדסי מלא
טיפול בהיתרים וברישיון חשמל
אספקת ציוד - פנלים סולאריים, ממירי מתח ומתקני עקיבה - מחברות מובילות בעולם
מערכת בקרה מרחוק למדידת ייצור אנרגיה
התקנה מלאה
שירות ואחזקה


הפקת חשמל סולארי

אין היום כמעט אף מדינה מערבית שלא מקדמת ומתמרצת פרויקטים של חשמל ירוק.
כולם רוצים להפחית את רמת זיהום האוויר, את התלות במקורות דלק מוגבלים ואת התלות בדלקים אשר מממנים טרור.

אחת הדרכים הנפוצות ביותר להפקת חשמל נקי היא באמצעות אנרגיה סולארית.
אנרגיה סולארית מגיעה ממקור בלתי מתכלה – השמש שלנו. והיא בחינם.

לפני כ-90 שנה הצליח אלברט איינשטיין לראשונה להסביר את התופעה של זרם חשמלי הנוצר כאשר קרינה פוגעת בחומרים מסוימים.
התופעה נקראת האפקט הפוטו-אלקטרי. עבור ההסבר המדעי זכה אלברט איינשטיין בפרס נובל לפיסיקה בשנת 1921.

כיום, באמצעות פנלים סולאריים פוטו-וולטאיים, פועלות מיליוני מערכות סולאריות ברחבי העולם אשר מייצרות חשמל נקי.

איך זה עובד? הפנלים מייצרים חשמל נקי בשעות השמש. החשמל המיוצר עובר המרה לזרם חילופין, בתוך רכיב הנקרא ממיר מתח, אשר מזין את רשת החשמל המקומית.
חברת החשמל משלמת לכל מי שמייצר חשמל סולארי מחיר גבוה בהרבה ממחיר עלות חשמל "רגיל". בישראל לדוגמא, התשלום הוא בערך פי 2. בעוד שאנו רוכשים חשמל במחיר של כ-0.5 ¤ לקוט"ש, יצרני חשמל סולארי מקבלים כ-90 אגורות לכל קוט"ש!



השקעה במערכת סולארית מונה נטו

ריבית בנק ישראל עומדת היום על 0.1%, התחזיות צופות ריבית שלילית בעתיד הנראה לעין וכסף רב מסתובב ומחפש אחר אפיקי השקעה כדאיים. מרבית התשואות הגבוהות מצויות באופן טבעי בסיכונים הגבוהים, אולם נותרו במשק לא מעט השקעות חכמות שיכולות להביא תשואה גבוהה בסיכון נמוך. למפעלי תעשייה יש אפיק זמין, חכם ובטוח, שיכול להוביל הן לצמצום עלויות התפעול והן לתשואה גבוה: הפקת חשמל סולארי לצריכה עצמית בשיטת “מונה נטו”.

מפעלי תעשייה בעלי צריכת חשמל שנתית של מאות אלפי שקלים ובעלי גגות גדולים, יכולים לחסוך כמעט את כל הוצאות החשמל המגיעות לעשרות ולעיתים למאות אלפי שקלים בחודש, על ידי בניית מערכת סולארית על גג המפעל בשיטת ה”מונה נטו”. מדובר למעשה על השבחת המבנה והפיכתו לאמצעי ייצור. החשמל המופק מספק את צרכי המפעל והעודפים, אם ישנם, מועברים לחברת החשמל תמורת “קרדיט” שיעשה בו שימוש בשעות ובימים ללא שמש.

“הפקת החשמל הסולארית עברה אבולוציה בשנים האחרונות”, מספר אלון תמרי מחברת סולארפאוור. “פעם נדרשה התערבות מאסיבית של הרגולטור בשל ההוצאות הכבדות על התשתיות, אולם כיום עלויות ההשקעה פחתו במידה דראסטית”.

תמרי מונה מספר גורמים מרכזיים שהובילו לשינוי:

עלויות  ההשקעה ירדו.  אם פעם הקמת תשתית הפקת אנרגיה על גג בגודל 10,000 מ”ר (1 מגה-וואט) עלתה כ-12 מיליון ש”ח, כיום פחתה העלות בכ-60% בעקבות השתכללות הטכנולוגיה והתייעלות ההתקנה. כך ניתן להגיע להחזר השקעה תוך 5-7 שנים בלבד.

תלות ברגולטור. כתוצאה מהשינויים בעלויות, פחתה משמעותית התלות ברגולטור. בעבר המדינה התחייבה לקנות מהמשקיעים חשמל בעלות גבוהה. כיום, עצם החיסכון בחשמל מייצר החזר השקעה של למעלה מ- 10%. הרגולציה לא נעלמה והמדינה עדיין מעורבת במכסות החשמל ומחויבת, דרך חברת החשמל, לרכוש את עודפי הייצור במחיר מינימום ובניכוי עמלת תשתיות.

הרווח. ירידת המחירים יצרה אפיק השקעה המחזיר את ההון העצמי תוך כ -2-5 שנים ומייצר החזר של מעל 10% לשנה, יותר מכל אפיק השקעה אחר וביציבות שאין שני לה. הסיכון המשמעותי היחיד הוא ירידת מחירי החשמל, מה שלא צפוי על פי שום תחזית בשנים הקרובות מאחר שירידה כלשהי כבר אירעה בתחילת השנה. מחירי האנרגיה אינם צפויים לרדת באופק הקרוב, גם לא הרחוק, להפך, מדינות העולם מגדילות את צריכת האנרגיה שלהן משנה לשנה ובימים אלה אף פורסם כי כבר בשנת 2018 צפוי מחסור בגז טבעי בישראל.

כך הפכה האנרגיה הסולארית מהוצאה ערכית, “ירוקה”, מהשקעה אידיאולוגית או כזאת שמטרתה לתרום לדימוי של החברה, להשקעה פיננסית מהמשתלמות ביותר בשוק. הירוק הפך כלכלי.

מימון. גם הבנקים שמו לב להשקעה הכדאית ושמחים להעניק הלוואות לבעלי נכסים עם גגות גדולים הצורכים אנרגיה רבה. יש אפילו בנקאים המעודדים את הלקוחות להוסיף מעט למינוף בעת רכישת מבנה על מנת להקים מערכת סולארית להשבחת הנכס.