מערכת סולארית בינונית וקטנה | עלויות ומחירים

ריבית בנק ישראל עומדת היום על 0.1%, התחזיות צופות ריבית שלילית בעתיד הנראה לעין וכסף רב מסתובב ומחפש אחר אפיקי השקעה כדאיים. מרבית התשואות הגבוהות מצויות באופן טבעי בסיכונים הגבוהים, אולם נותרו במשק לא מעט השקעות חכמות שיכולות להביא תשואה גבוהה בסיכון נמוך. למפעלי תעשייה יש אפיק זמין, חכם ובטוח, שיכול להוביל הן לצמצום עלויות התפעול והן לתשואה גבוה: הפקת חשמל סולארי לצריכה עצמית בשיטת “מונה נטו”.

מפעלי תעשייה בעלי צריכת חשמל שנתית של מאות אלפי שקלים ובעלי גגות גדולים, יכולים לחסוך כמעט את כל הוצאות החשמל המגיעות לעשרות ולעיתים למאות אלפי שקלים בחודש, על ידי בניית מערכת סולארית על גג המפעל בשיטת ה”מונה נטו”. מדובר למעשה על השבחת המבנה והפיכתו לאמצעי ייצור. החשמל המופק מספק את צרכי המפעל והעודפים, אם ישנם, מועברים לחברת החשמל תמורת “קרדיט” שיעשה בו שימוש בשעות ובימים ללא שמש.

“הפקת החשמל הסולארית עברה אבולוציה בשנים האחרונות”, מספר אלון תמרי מחברת סולארפאוור. “פעם נדרשה התערבות מאסיבית של הרגולטור בשל ההוצאות הכבדות על התשתיות, אולם כיום עלויות ההשקעה פחתו במידה דראסטית”.

תמרי מונה מספר גורמים מרכזיים שהובילו לשינוי:

עלויות  ההשקעה ירדו.  אם פעם הקמת תשתית הפקת אנרגיה על גג בגודל 10,000 מ”ר (1 מגה-וואט) עלתה כ-12 מיליון ש”ח, כיום פחתה העלות בכ-60% בעקבות השתכללות הטכנולוגיה והתייעלות ההתקנה. כך ניתן להגיע להחזר השקעה תוך 5-7 שנים בלבד.

תלות ברגולטור. כתוצאה מהשינויים בעלויות, פחתה משמעותית התלות ברגולטור. בעבר המדינה התחייבה לקנות מהמשקיעים חשמל בעלות גבוהה. כיום, עצם החיסכון בחשמל מייצר החזר השקעה של למעלה מ- 10%. הרגולציה לא נעלמה והמדינה עדיין מעורבת במכסות החשמל ומחויבת, דרך חברת החשמל, לרכוש את עודפי הייצור במחיר מינימום ובניכוי עמלת תשתיות.

הרווח. ירידת המחירים יצרה אפיק השקעה המחזיר את ההון העצמי תוך כ -2-5 שנים ומייצר החזר של מעל 10% לשנה, יותר מכל אפיק השקעה אחר וביציבות שאין שני לה. הסיכון המשמעותי היחיד הוא ירידת מחירי החשמל, מה שלא צפוי על פי שום תחזית בשנים הקרובות מאחר שירידה כלשהי כבר אירעה בתחילת השנה. מחירי האנרגיה אינם צפויים לרדת באופק הקרוב, גם לא הרחוק, להפך, מדינות העולם מגדילות את צריכת האנרגיה שלהן משנה לשנה ובימים אלה אף פורסם כי כבר בשנת 2018 צפוי מחסור בגז טבעי בישראל.

כך הפכה האנרגיה הסולארית מהוצאה ערכית, “ירוקה”, מהשקעה אידיאולוגית או כזאת שמטרתה לתרום לדימוי של החברה, להשקעה פיננסית מהמשתלמות ביותר בשוק. הירוק הפך כלכלי.

מימון. גם הבנקים שמו לב להשקעה הכדאית ושמחים להעניק הלוואות לבעלי נכסים עם גגות גדולים הצורכים אנרגיה רבה. יש אפילו בנקאים המעודדים את הלקוחות להוסיף מעט למינוף בעת רכישת מבנה על מנת להקים מערכת סולארית להשבחת הנכס.