מערכות סולאריות עצמאיות וביתיות


1 דקות קריאה

במקומות מרוחקים, השימוש במערכת סולארית מהווה לעיתים כפיתרון האמין ביותר לאספקת חשמל, ולעיתים, בעיקר כאשר האלטרנטיבה היא גנרטור, כפיתרון הזול והחסכוני ביותר.


מערכות מספקות מתח מוצא עפ"י דרישת הלקוח (DC או AC) ומיועדת להפעיל כל יישום ומכשיר חשמלי.
בזכות המצברים, המערכת תמשיך לפעול גם בלילה ולאחר מספר ימי עננות או גשם. המערכת פשוטה להתקנה והאחזקה היא מינימאלית.

מערכות רבות מסוג זה הותקנו ע"י חברתינו ברחבי ישראל ובאפריקה עבור היישומים הבאים:

- אספקת חשמל למתקני תקשורת מרוחקים (אורנג’, מירס, חברות אפריקאיות)
- בטחון וצבא (משרד הביטחון, חיל האוויר, חברות אבטחה)
- תאורה סולארית ( משרד הביטחון, מפעלים)
- אספקת חשמל ליישובים מבודדים ( כליל, הפזורה הבדואית, אפריקה)

רכיבי המערכת:

o פנלים סולאריים
o ממיר מתח DC-AC
o בקר טעינה
o מצברים
o קונסטרוקציה
o כל מערכת מסופקת עם לוח חשמל סולארי

על-מנת לתכנן את המערכת באופן הטוב והמהיר ביותר, אנו צריכים את הנתונים הבאים:

o מיקום ההתקנה
o הספק חשמלי שיש לספק
o מתח המערכת
o זמינות של מקור כוח נוסף לגיבוי
o משך ימי גיבוי


הסדרה חדשה – מונה נטו


עיקרי ההסדרה 

-  ייצור חשמל עצמי, וקיזוז מחשבון הצריכה לפי גובה תעריפי התעו"ז.

-כניסת ההסדרה לתוקף: 3.3.2013 

-   מיכסה של 400 מגה-וואט, 200 לשנת 2013 ו-200 לשנת 2014.

-   אין צורך ברישיון ייצור והספק המערכת עד 5 מגה-וואט.

- רישוי: יידרש היתר בנייה, ככל הנראה בנוהל עבודה מצומצמת.

-  אישורים:

  • יש להגיש לחח"י בקשה לחיבור מערכת (מעל 630 קילו-וואט – יש להמציא סקר היתכנות), הוכחה על גודל חיבור חשמל מתאים
  •  תוקף התחייבות לחיבור חח"י: מערכות עד 630 קילו-וואט – 180 יום, מעל 630 – 360 יום.

-  עודפים:

  • ניתן לצבור עודפים תקופתיים עד משך זמן של שנתיים, לאחר מכן – יאופסו (המשמעות היא שצרכן שייצר עודף זמני, נניח בחורף יוכל להשתמש בו בחודשים אחרים)
  • ניתן יהיה להעביר ולקזז עודפים בין חשבונות מאוגדים בחשבון מרכז.
  • ניתן להעביר עודפים לצרכן אחר – התחשבנות תהיה עפ"י מרכיז הייצור. 

-  עלויות:

  •  תעריף איזון: על כל קוט"ש מיוצר יוטל "תעריף איזון", בגובה 1.5 אג'.
  •  תעריף גיבוי: כאשר סך המכסות הסולאריות יעלה על 1800 מגה-וואט (אנחנו עדיין לא שם), יתווסף תעריף גיבוי  בסך 3 אג' לקוט"ש



מה זה גריד פאריטי?

 

גריד פאריטי הינו מונח אשר מקשר בין עולם האנרגיה הסולארית (למעשה, אנרגיה מתחדשת בכלל) לבין התרבות והכלכלה המניעה אותה. בעוד הדרך הרווחת כיום לצריכת חשמל היא אך ורק באמצעות רשת החשמל הארצית, רבים מאתנו הצרכנים יכולים אף ליצור חשמל בעצמם. המונח גריד פאריטי מתייחס לנקודה בה השימוש באנרגיה מתחדשת כדאי יותר לפרט ולמדינה מאשר עלות הפקת החשמל ברשת הארצית. הסדרת מונה נטו נשענת למעשה על העובדה כי הגענו לגריד פאריטי.

 

כדאיות כלכלית

הביטוי גריד פאריטי נשען על שני מונחים מרכזיים: Grid= רשת ו- Parity= שוויון. שני הצדדים המשחקים תפקיד מרכזי בכל הקשור למונחים הללו הינם הצרכנים אשר מצדם יכולים לצרוך חשמל מחברת החשמל ולשלם עליו מחיר מלא ובצד השני, רשת החשמל הארצית אשר מספקת חשמל באמצעות שריפת דלקים, פחמים או באמצעות אנרגיה אטומית. גריד פאריטי מתייחס לנקודה בה העלות הכוללת של הפקת וייצור החשמל באמצעות הרשת הארצית משתווה או גבוהה יותר מעלות הפקת אותה כמות חשמל בידי משאבים של אנרגיה מתחדשת (אנרגיה סולארית). במידה ואנו עדיין לא נמצאים בנקודה זו, רוב המשאבים יופנו אל עבר הפקת חשמל בדרכים הרגילות אך במידה ונגיע לנקודת היעד, הפקת החשמל בדרכים הנפוצות כיום כבר לא תהיה כדאית.

 

כיצד ניתן לחשב את עלויות החשמל המיוצר על-ידיד אנרגיה פוטו-וולטאית? די פשוט. מחשבים את סך עלויות הפרויקט, ומחלקים בסך האנרגיה שתיוצר בחיי הפרויקט. התוצאה תיתן לנו מחיר ליחידת אנרגיה (ש"ח לקוט"ש). בספרות המקצועית מסםר זה מוגדר כ-LCOE.

 

גריד פאריטי- האם אנחנו באמת שם?

בהחלט כן. חומרי הגלם להפקת החשמל ע"י חברת החשמל יקרים ביותר בנוסף לעובדה שהם מביאים לזיהום סביבתי אדיר, אשר פוגע בבריאות האוכלוסייה. כלכלנים טוענים כי עלות הפקת החשמל כיום גבוהה פי 2 בערך מהמספרים המוצגים היום כתוצאה מכך. במערכות פוטו-וולטאיות בחישוב ל-20 שנות פרויקט, עלות החשמל המיוצר הינה פחות מ-30 אג', בעוד עלות החשמל הממוצעת לצרכן המסחרי הינה מעל 45 אג'. על כן, לצרכן החשמל, ברור מאליו שהגענו לגריד-פאריטי. זוהי הסיבה מדוע המדינה מקדמת יוזמות לייצור חשמל בידי צרכנים הסדרת מונה נטו אשר נקבעה לאחרונה, הקלה במתן האישורים להתקנת מערכות פוטו-וולטאיות, כל אלו מראים כי ניתן בימינו לצרוך חשמל ולא לשלם עליו בפועל - לא צריך להיות כלכלן על מנת להבין את כדאיות הדבר.